בחירת בית אבות הנה החלטה לא קלה, המשפיעה רבות על המשך חייו של הקשיש ובני משפחתו. הבחירה מלווה בשיקולים והתלבטויות רבות הן בהיבט הכלכלי, הן בהיבט הגיאוגרפי והן בהיבט החברתי.
במאמר זה נסקור את התנאים המרכזיים אליהם מומלץ להתייחס בעת החלטת המעבר למוסדות השונים.
בארץ ישנן מספר בעלויות על המוסדות השונים:
בעלות ציבורית – מוסדות ללא כוונת רווח (מלכ”ר) וגופים ציבוריים אחרים.
בעלות ממשלתית – משרד הפנים ומדינת ישראל.
בעלות פרטית – בעלות פרטית או חברה בע”מ.
בהגיעכם למוסד המטפל בקשישים סיעודיים או תשושי נפש, בדקו האם הוא בעל רישיון של משרד הבריאות, במוסדות לקשישים עצמאיים ותשושים ישנו פיקוח של משרד הרווחה. החזקת רישיון מטעם משרדי הבריאות והרווחה, מבטיחה את איכות הטיפול בבית האבות בתחומים שונים כגון רמת המחלקות והטיפול בהתאם לתקנים של המשרדים הממשלתיים, תזונה, רפואה, טיפולים משלימים, היגיינה ועוד. מוסד שאינו מחזיק ברישיון זה, אינו נמצא בפיקוח המשרדים ואין גורם הנמצא במעקב על איכות הטיפול.
– רצוי להתאים את מיקום בית האבות לרצונותיו והעדפותיו של הקשיש ולשמור על התנאים אליו הוא רגיל (מקום שקט/מיקום מרכזי/מוקדי תרבות וכדומה).
– מומלץ לבחור במוסד הממוקם בקרבה לבני משפחתו של הקשיש על מנת שיוכלו לבקרו בתדירות גבוהה.
– תחבורה ציבורית בקרבה למוסד הנה פרט חשוב לקשיש, במידה וירצה לצאת מהמוסד במהלך היום וכן לבני משפחת הקשיש שיוכלו להגיע לבקרו בצורה נוחה ופשוטה.
– מבנה בית האבות – האם ישנה גישה נוחה לשטחים בבית? האם בית האבות בקומה אחת או יותר? האם יש מעלית? עבור קשישים בעלי צביון דתי: האם קיימת מעלית שבת?
– גודל המבנה – ישנם בתי אבות גדולים ומרווחים וישנם בתי אבות קטנים ואינטימיים.
– שטחי הציבור – פינות ישיבה ואירוח, חצר נעימה, לובי מרווח, מועדון, אזורי פעילויות וכדומה.
– במידה ואתם מחפשים מוסד לתשושי נפש, שימו לב האם קיימת חצר מגודרת בה הדיירים יכולים לנוע בחופשיות ובבטיחות.
– שימו לב כי דלתות המוסד מוגנות עם לחצני קוד, למניעת יציאה של הדיירים מבית האבות.
– אסתטיקה, ניקיון ותחזוקה של שטחי הציבור וחדרי המגורים.
– מהו מספר הדיירים בכל חדר? האם ניתנת האפשרות למגורים בחדר פרטי?
– האם ישנו מיזוג אוויר בחדרי המגורים?
– האם קיימת אפשרות להוספת קו טלפון פרטי בחדר? האם ישנו לחצן מצוקה במקום נגיש?
– האם ישנה פרטיות בחדרי המגורים?
– האם החדר מרוהט? האם ניתן להוסיף חפצים אישיים?
– האם יש חדר רחצה לכל חדר? או חדר רחצה משותף למספר חדרים?
– רפואה – מהם הטיפולים הכלולים בתשלום? מהן שעות העבודה של הרופא?
– צוות הבית – מטפלים, אחיות, עובדים סוציאליים, תזונאית, מרפאים בעיסוק, פיזיותרפיסטים וכדומה.
– כמות וזמני הארוחות.
– סוג המזון – איכות, מגוון, כמות, הגשה והתאמה לצורכי הקשיש.
– האם קיימים שירותים נוספים כגון ניקיון, אחזקה, כביסה, טיפוח ושמירה? האם כלולים בתשלום?
– במידת הצורך – האם יש בית כנסת במוסד או בקרבתו?
– האם בית האבות מאשר יציאות לחגים, אירועים, ארוחות וכדומה?
מעבר לבית אבות תורם משמעותית לחיי החברה בגיל השלישי ומסייע לקשישים בהתמודדות עם קשיים יומיומיים ומצבי בדידות. פעילויות חברה ותרבות הן גורם מרכזי בהשפעה על מידת האושר ומצב הרוח של הקשישים. ישנם קשישים השוקלים לעבור לבית אבות לאחר אובדן של בן הזוג ומעוניינים להרחיב את מעגל החברים, ליצור קשרים חדשים ואף למצוא זוגיות חדשה. כמו כן, בבתי אבות ישנם מתקנים שונים התורמים לגיבוש וחיבור הקשישים ששוהים במוסד כגון מועדון חברה, פינות טלוויזיה, חצר/גינה עם פינות ישיבה, אזורי תרבות ופעילויות, קפיטריה וכדומה.
כאשר שוקלים מעבר לבית אבות, יש לזכור כי מעבר זה יכול לתרום לקשיש המחפש חיי חברה ותעסוקה יומיומית שתוכל להשפיע על מצבו הנפשי ולרוב גם על מצבו הבריאותי.
– מהן שעות הביקור בבית האבות, האם ניתן להגיע בכל שעות היממה?
– פעילויות – רוב בתי האבות מציעים מגוון פעילויות חברה ותרבות בשעות הפנאי של הקשישים. יש לבדוק האם בית האבות אכן מציע פעילויות שונות לאורך שעות היום.
– במידה והקשיש אינו דובר את השפה העברית, יש לשים לב כי המוסד מציע פתרונות במקרים אלו וכי קיימת סביבה חברתית וצוות טיפולי איתו הוא יוכל לתקשר ולקחת חלק פעיל.
עלות בית האבות הנה שיקול מרכזי בהחלטת המעבר. השהות בבית אבות נקבעת על פי מספר גורמים ומשתנה בהתאם ממוסד למוסד: בעלות בית האבות (ציבורי, פרטי, ממשלתי), מיקום גיאוגרפי (צפון, מרכז, דרום הארץ), סוג המחלקה (עצמאיים, תשושים, סיעודיים וכו’), יוקרתיות המוסד, השירותים ועוד. ככלל, עלות המעבר לבית אבות נעה בין 7,500-24,000₪ באופן חודשי.
העלות הכרוכה במעבר לבית אבות עלולה להיות גבוהה מהיכולות הכלכליות של הקשיש ובני משפחתו. ישנן מספר אפשרויות היכולות לסייע בתשלום לבית האבות:
ביטוח – קשיש המבוטח באופן פרטי או ע”י קופות החולים יכול לפנות למוסדות אלו בבדיקה אילו זכויות מגיעות לו מטעם הביטוח. ישנם ביטוחים רבים המציעים סיוע במימון בית אבות סיעודי במקרה הצורך.
משאבים שצבר הקשיש – חסכונות, פנסיות וקצבאות שצבר במהלך חייו. כמו כן, במידה ולקשיש קיימת דירה בבעלותו, יש באפשרותו להשכיר או למכור את הדירה ועל ידי כך לממן את שהותו במחלקה הרלוונטית לו במוסד.
קוד משרד הבריאות – קשישים שאין ביכולתם לממן את המעבר לבית האבות יכולים לפנות למשרד הבריאות בבקשה לסיוע במימון השהות. קוד משרד הבריאות ניתן עפ”י המצב התפקודי של הקשיש והיכולות הכלכליות שלו ושל בני משפחתו. את הסיוע ניתן לממש במוסדות הנמצאים בהסדר מול משרד הבריאות ובמידה ויש מקום פנוי במוסד הספציפי.
סיוע משרד הרווחה – ברשויות המקומיות ישנן מחלקות העוסקות בטיפול בקשישים מטעם משרד הרווחה, המעניקות סיוע במעבר לבית אבות. גובה ההשתתפות במימון השהות במוסד משתנה בהתאם להכנסות הקשיש, בן/בת הזוג, ילדיו ובני זוגם וכאשר קיים שיתוף פעולה מכל הצדדים.