בית אבות לתשושי נפש הינו פתרון דיור לקשישים החווים התדרדרות קוגניטיבית וסובלים מאובדן זיכרון, חוסר התמצאות במרחב, בלבול רב, פגמים בדיבור, קושי בזיהוי קרוביהם, שיפוט לקוי ועוד, וכתוצאה מכל אלה, לקושי באינטראקציה חברתית ובביצוע פעולות יומיות שונות.
בתי אבות לתשושי נפש פועלים בפיקוח וברישיון של משרד הבריאות ומוגדרים כ”מחלקה מוגנת”. מחלקות לתשושי נפש סגורות בכל שעות היממה, כך שהדיירים לא יוכלו לצאת בכוחות עצמם וללא ליווי, מהחשש שילכו לאבוד.
קשיש החולה במחלת האלצהיימר או מחלת דמנציה אחרת סובל מניוון של התאים במוח, הגורמים לירידה הדרגתית בתפקודו הקוגניטיבי. למחלה ישנן מספר דרגות חומרה עפ”י מצבו התפקודי של החולה:
דמנציה קלה – דרגה זו מתבטאת בבעיות זיכרון. הקשיש נוטה לשכוח פרטים, מתקשה בבחירת מילים, בביצוע חישובים ובפתרון של בעיות. כמו כן, ישנה התדרדרות הדרגתית בביצוע עבודות הבית, בעבודה ובעיסוק בשעות הפנאי. בשלב זה של המחלה, הקשיש עוד מסוגל לתפקד עצמאית ומפגין כושר שיפוט.
דמנציה בינונית – בדרגה זו, התפקוד העצמאי של הקשיש נעשה מסוכן. הקשיש חווה ירידה בהבנת סיטואציות ומתקשה בהתמצאות, אינו מסוגל לבצע פעולות פשוטות והולך לאיבוד.
דמנציה חריפה – מצבו התפקודי של הקשיש נפגע והוא זקוק לעזרה מלאה בכל פעולות היומיום. הוא אינו זוכר את שמות בני משפחתו, יכולת הקשבתו פגומה, אינו מסוגל להתבטא מלבד מספר מילים ולבסוף אינו מסוגל לדבר כלל.
מחלת הדמנציה מתאפיינת גם בתסמינים פסיכולוגיים התנהגותיים כמו דיכאון, חרדה, הזיות, תוקפנות, שוטטות, חוסר שקט והתנהגות שאינה תואמת לנורמות החברתיות. תסמינים אלו גורמים לחולים לסבל ועומס רגשי.
אבחון המחלה נעשית ע”י פסיכיאטר או פסיכוגריאטר, לרוב, לאחר שבני משפחת הקשיש שמו לב לשינוי התנהגותי או קוגניטיבי. האבחון מתבסס על מידע והיסטוריה רפואית של הקשיש שנאסף מבני משפחתו, רופא המשפחה והקשיש עצמו. אבחון המחלה כולל מספר שלבים:
במידה ומבחנים אלו העלו שאכן קיימת פגיעה קוגניטיבית שמשפיעה על יכולותיו ותפקודו של הקשיש, הרופאים יבצעו בדיקות השוללות אפשרויות של מחלת נפש או מחלה פיזיולוגית שאינה קשורה לתשישות נפש.
כאשר ישנו היצע כל כך רחב של בתי אבות לתשושי גוף, בתנאים ובמחירים שונים, הדרך הקלה למצוא את המקום המתאים היא בעזרת הכוונה וייעוץ. קרן אור תלווה אתכם לאורך כל הדרך ותמצא יחד אתכם את המקום המתאים ביותר עבור יקירכם. קרן אור בעלת ניסיון רב וקשר ישיר עם מנהלי בתי האבות, יודעת להתאים את האדם אל המקום עפ”י צרכיו, יכולתו הכספית, אופיו וכן עוזרת בקבלת התנאים לו הוא זכאי מהמדינה.
בתי אבות לתשושי נפש מעניקים לדיירי הבית את כלל השירותים להם הם זקוקים ובניהם טיפול מסור של צוות רופאים ואחיות במהלך כל שעות היממה הדואגים לקשישים לאספקת תרופות, מעקב רפואי, עזרה סיעודית בפעולות היומיום וכן שירותים פרא-רפואיים כמו פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, קלינאי תקשורת וכדומה המסייעים לשיפור ושימור יכולתם של הקשישים. בבתי האבות ישנם גם עובדים סוציאליים התומכים בדיירים ואחראיים לרווחתם ולשמירה על קשר עם המשפחות. מחלקות לקשישים תשושי נפש הינן מחלקות מוגנות, המספקות לדיירים מגורים בטוחים, ללא חשש לפגיעה או ליציאה של הדיירים מהמתחם. כמו כן, ישנם שירותים נוספים כמו תזונה מותאמת, ניקיון, אחזקה וכביסה. בתי האבות מקיימים פעילויות חברה ופנאי להעשרת חיי היומיום בבית כמו התעמלות, חוגי יצירה והעשרה, מפגשי חברה, שיחות קבוצתיות ועוד.
מעבר לבית אבות לתשושי נפש כרוך בהוצאה כספית שעלולה להגיע לאלפי שקלים בחודש. משפחות שאין באפשרותן לממן שהות זאת עבור קרוביהם תשושי הנפש, יכולים לפנות למשרד הבריאות בבקשה לעזרה במימון: קוד משרד הבריאות (הזכאות נבחנת עפ”י מצבו הסוציו-אקונומי של הקשיש ויכול לכסות עד כ-70% מההוצאות) וכן ביטוח סיעודי של קופת החולים או חברת ביטוח וזכאות לקצבת זקנה מביטוח לאומי.
כאשר ישנו היצע כל כך רחב של בתי אבות לתשושי נפש, בתנאים ובמחירים שונים, הדרך הקלה והנוחה למצוא את המקום המתאים היא בעזרת הכוונה וייעוץ. קרן אור תלווה אתכם לאורך כל הדרך ותמצא יחד אתכם את המקום המתאים ביותר עבור יקירכם. קרן אור בעלת ניסיון רב וקשר ישיר עם מנהלי בתי האבות, יודעת להתאים את האדם אל המקום עפ”י צרכיו, יכולתו הכספית, אופיו וכן עוזרת בקבלת התנאים לו הוא זכאי מהמדינה.
תשישות נפש נובעת ממחלות כמו דמנציה ואלצהיימר הגורמות לקשישים שסובלים מהן להתדרדרות קוגניטיבית שפוגעת ביכולות התפקודיות. כחלק מהפגיעות הקוגניטיביות, תשושי הנפש סובלים מתפקוד ירוד, אבדן הזיכרון, קושי בהתמצאות במרחב ועוד, שמפריעות לקשישים הסובלים ממחלות אלו לתפקוד תקין.
תשישות נפש מתבטאת במספר מאפיינים הנראים לעין כהתנהגות שאינה נורמטיבית. המחלות אלצהיימר ודמנציה לדוגמא, גורמות לחוסר שקט, עצבנות, דיכאון, בלבול, הפרעות שינה, תוקפנות, אבדן זיכרון, קושי בזיהוי שמות ופרצופים, שוטטות, פרנויה ועוד. במידה וזיהיתם מאפיינים אלו אצל הקרוב אליכם, גשו לרופא מומחה שיוכל לבצע אבחון למחלה ולייעץ בהמשך הטיפול.
הטיפול בתשושי נפש נועד לקשישים הזקוקים לסיוע בפעולות יומיומיות, שאינם מסוגלים לדאוג לעצמם. טיפול זה כולל טיפול תרופתי מותאם שניתן ע”י פסיכוגריאטר, המעכב את התפתחות המחלה ואת אבדן הזיכרון. טיפול נוסף, הוא דרך פעילות קוגניטיבית שתורמת לשיפור זיכרון הקשיש כמו ריפוי בעיסוק, משחקי זיכרון, משחקי חשיבה וכדומה. ישנם בתי אבות המפעילים חדר “סנוזלן” שהוא חדר גירוי חושים המאפשר לקשיש להיפתח ולתקשר עם סביבתו.
היועצים של קרן אור נמצאים בקשר ישיר עם כל בתי האבות המיועדים לקשישים תשושי נפש ברחבי הארץ. לאחר שיחת היכרות עם המטופל ומשפחתו, יועצי החברה יודעים להתאים את רצונות וצרכי הקשיש לבית אבות שידע לספק לו מענה מתאים. השיקולים שנכללים בבחירת בית האבות מתייחסים למיקום גיאוגרפי רצוי, דרישות המשפחה והקשיש ויכולת כלכלית.
יועצי החברה מקיימים עם בן משפחתו של הקשיש שיחת היכרות ואפיון. בשיחת ההיכרות היועצים בוחנים את מצבו הקוגניטיבי, התפקודי והרפואי, אופי הקשיש, סביבת המגורים אליה הוא רגיל, הרקע המשפחתי והרגליו היומיומיים. נתונים אלו תורמים למיקוד הפניית הקשיש והמשפחה למספר מצומצם של מוסדות המתאימים להם ביותר. בנוסף, נלקחים בחשבון פרמטרים כגון יכולת כלכלית של המשפחה, אזור גיאוגרפי מבוקש והעדפות שונות.
השירותים אותם מעניקים יועצי החברה כוללים חוות דעת מקצועית ואבחון צרכי הקשיש, ליווי הקשיש והמשפחה בסיור במוסדות המתאימים, תמיכה וסיוע לאורך כל הדרך – משיחת ההיכרות ועד הכניסה למוסד המתאים וכן ייעוץ בקבלת סיוע כספי מהגורמים הממשלתיים. יועצי קרן אור מכירים את המוסדות באופן אישי ויודעים אילו בתי אבות מומלצים וזאת ע”י משובים מלקוחות מהעבר ועל פי ציונים של משרד הבריאות והרווחה. יועצי החברה ילוו אתכם לאורך כל הדרך עד למציאת בית האבות המתאים ביותר עבורכם.
כמובן. לרוב, קשישים תשושי נפש אינם מסוגלים לחפש בעצמם את המוסד המתאים להם וזאת עקב מצבם הקוגניטיבי הירוד. קרובי המשפחה של הקשיש תורמים לאפיון הצרכים ובחירת המקום הטוב ביותר עבור יקיריהם וכן מתלווים לסיור במוסדות השונים.
קשיש הזקוק לאשפוז במחלקה לתשושי נפש יכול לקבל סיוע במימון ע”י משרד הבריאות ובהתאם לנהלים ולקריטריונים. על מנת לקבל סיוע זה יש לעבור תהליך שכולל מספר שלבים: הגשת טפסים למשרד הבריאות, פגישה עם עובדת סוציאלית, סיווג הקשיש, בחירת המוסד, חישוב השתתפות המשפחה והתחייבות לתשלום. תהליך זה נמשך כחודש עד שלושה חודשים, בהתאם לקצב מסירת הטפסים ושיתוף הפעולה. חשוב לציין כי ההשתתפות של משרד הבריאות היא חלקית ובהתאם ליכולות הקשיש ובני משפחתו.
ישנן מספר זכויות ייעודיות לקשישים תשושי נפש כגון סיוע כספי מהמוסד לביטוח לאומי, איסור גביית כספים מתשוש נפש שאושפז ע”י משרד הבריאות, מימון טיפול סיעודי, סיוע במימון בתי אבות, הטבות מס לקרוב משפחה ועוד.
שיטת התיקוף הנה שיטה המשלבת גישה חיובית ואוהדת כלפי קשישים תשושי נפש יחד עם טכניקות שונות לשיפור מצבם. השיטה דוגלת במתן תוקף לרגשות ותחושות החולה, קבלתו, העדר שיפוטו, שיתוף פעולה עם מצבי רוחו ועוד, המסייעים לטיפול בקשישים תשושי נפש ופותחים ערוץ תקשורת רחב עימם.